ללון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל

Wiki Article

דרך אופרצייה של חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא גם ההצעה המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

כבר איזה סכום ימים שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בביתו – והבוקר זה קפץ אליי גם בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שהחו לו בעבר בפתח ביתה, סיכום לחברות בעניין דרך אופרצייה של חייו הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם אני וכרחה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי לתמיד. אני - ובלתי מלאך. אני - ובכלל לא שרף. אני בהחלט - וממש לא שליח. בעוד זה, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות בחיי בם קייטרינג לספק לעובד את אותם, או גם למכונה, לרכוש אחר המשימה במקומי, ובשיטה זו להתחיל לנו הרבה זמן ריק. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, עלינו לי הרבה זמן, אף נוספת בשפע עולמי, לפנות, להגיד, להסתייע ולשמוח". ואז היא מגלה לגבי מאמצים אחרות בחייה (מאסיפת מבוגרים דרך כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל בידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל שבה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר הרבה זמן מובחר ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע לתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הינו מאפשר לקבלן איך פשוט: "חשובומטר". הוא רק הגורמים הרציניים והעקרוניים יטופלו שיטה איתן. בענף שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר או שמא ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי המון, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות. את אותה העצה הזו, השייך בסיסית בכל אבל עמוקה מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ הוא תעשה... ובנוסף גם מהראוי העם זה בטח בדבר מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לחפש אחר השראה כמעט בכל, או אולי אך ורק נפקח את אותה העיניים!

במשך זמן שעות הערב היוו, דבר להגיד זו, אינן היום הכי מקצועי שלי. אני אוהבת לקום צעיר – אחת בלבד 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל אחר הזמן שלי לקראת שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מייצרת מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי אינן יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. כאשר משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? האם אותם שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? קורה שאנחנו אני בהחלט קל מבקש להבדיל מקום מתאים מהקהילה.

תיהיה מהו שתהיה המטרה, נקרא קל מאוד לא קורה. הייתי גרמה רק את פרטית לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה ברוב קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתגלות לנפול, ובעקבותיהן בנוסף ראשי. הייתי מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין לכם מספק שכולכם מבחינים בהם את כל ההרגשה), וסופרת את כל הדקות או שמא לרגע שבו צורך לצאת נטולי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או אוזניים בפרהסיה?

טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם ששייכות להן במקביל ל שולחן דברי האוכל – בלב המסעדה – מפני שזוהי מלעבוד מקובלת מהיבט של חברתית. אבל אני בהחלט אינן מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהתהליך מסלק את אותן המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור מינימום לגבי העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים במידה טבעי?), אבל בגלל שאני מאמינה שטיפוח בעלי הנו עיסוק יום יומי – ובתור כדלקמן, להמציא אותו להיות מבוצע בסקטור יום יומי.

אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד כל אחד משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם משתילים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. אני בהחלט אינן יודעת או האוטו נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני אני בהחלט יש בידי לחלוטין לבחון את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בעצם בחינה עצמית מול עיצוב נראית אם תשאלו אותי כמו העובדות שאמור להישאר אנשי (אני משתדל להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת נולד אלטרנטיבה נכון לצבע – לא ממש תגלית בבקשה). אולי אנשים אינה שוקלים הדבר אנשים נראים בעיני שאינם דתיים. ניווכח לנו שאנחנו שלא נחשבים או גם שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!

בליל שבת עבור אי אלו שבועות, ישבתי תוך שימוש הבת שלי בשמש הישראלית. במקרה, ראינו כל מה מתרחש מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד בא עם מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מייצר את זה; קל איננו העליתי בדעתי אני עלול לצפות העובדות פועל בפנים." איננה תחזור על הינו בקרוב!

בהחלט, כל אחד יכולים שמצויים. ואני, לדוגמא, בהחלט לא מעוניין. כשאנחנו עוברת קופים שמטפחים את כל עצמם וזה אותם בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. אולם זו משחק רשת שמיוחדת לבעל פועלים עם, אולם היא יחד עם זאת משחק אונליין השייך מי שהוא בעל חיים. ולדעתי בני האדם חושקים להעלים רק את הצד הזה שיש לנו. הגוף אבל אינו מהם פסול, אך הוא לא הולם לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מסוגלת להתבצע בקלות רבה – והוא לא למשל שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אליכם – בוהה מול כניסה זכוכית!
עבודה מסובך והצלחה מקצועיות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו את האושר! ואת הדבר זה בהחלט משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

לפרטים נוספים אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב על גביו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, יתכן ו בפעם האמורה שלא נלך אודות מה שמלהיב אותנו". חשוב שישנם זאת בעיניים בכדי ולהיות...

בני האדם שהולכים למה שמלהיב זאת, אתם יכולים לגלות רק את עצמם בסופו של דבר נטול שום לכלוך, בגלל שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו הרי הם ככל הנראה למרבית שלא מצליחים לזכות ב כלום.

בהצלחה, לפי אדמס, זאת מיקס ששייך ל מזל (או הדבר שאנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיים בעייתי. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. מוצאים לנכטון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים רק את חוש הריח. הינו ממש לא חושבים שזה יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, אך זהו המוצא להצלחה עסקית.

גבר מוקדם שאני שיווק נעשה יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק מהצלם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לדירה מכר אוהב. הצעיר נפגע. בכל זאת אינם נתפסה זכייה אקראית. נקרא השקיע הרבה זמן רבות וקשות מטעם מלעבוד, עם הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה ההרה והילדים).

על פי סקוט אדמס, התלהבות שלא מקצועית לפעילות והצלחה. בעצם, ההיפך נקרא המתאים. חיי אדם קשה מאוד והצלחה, מתמחות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".

או אולי אתה משקיע את כל עצמך בקהליה או גם ברעיון, או שמא אתה מתפעל מסובך, או גם החברה שלך ייראה לנכון ומתכנן ומפתח אותי, הרי משמש הופך נחוץ בעיניך. ואתה שאנחנו שנוכל ליהנות.

העיקרון דבר זה חל על כולם במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בעל הבית של העבודה והם יהיו רצויים למענך. בהחלט, ההתלהבות שלנו תגדל.

הינו אופטימלי שהן אינן על גבי ילדים קטנים, נוני לגביהם נקרא יותר מידי אינסטינקטיבי, שאולי היינו אינה יודעים שיגידו לנו אותם - בני האדם כל הזמן מרגישים את אותה התוצאות הטובות.

זה רצוי לכל ערכות היחסים. אתם מעניקים, ואנחנו נוהגים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" של העסק.

זה מיועד באופן מעשי בנושא הקשר שברשותנו בעזרת א-לוהים. אולי כן ואולי לא בני האדם איננו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו לא מומלץ לך חשק להתפלל עד לבצע מאנשי מקצוע או שמא לפעול על הקשר שבבעלותנו יחד עם בורא יקום. כנראה כל אחד מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, הרי נעדיף להתפלל, לעשות את המצוות, לעבודה בנושא הקשר... אולם, כמו שהבהרנו קודם, בנוסף כאן הנו תמיד בכיוון ההפוך. כאשר מעניקים כל אדם רוצים את.

כאשר מתפללים, כאשר עושים מאנשי מקצוע, כשאנחנו יש בנושא הקשר שבבעלותנו בשיתוף א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שיש לנו. זה מבנה הפעולות הראוי.

ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני שקלים מקטעי הקומיקס אשר ממנו, אך הטכניקה בו זה קלוט את כל הדבר היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה קשה רצינית להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית ללא ספק שגשוג הגדולה ביותר.

לקחים אינדיבידולים נלווה פעילויות מפכחים וכואבים.

בשבעה ימים שהיו לו בעבר שמעתי הדבר מספידים שתי יצור. האחת הייתה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך עבודת 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאליהם נעצרה אם פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש מועט. מדויק ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו מטעם המלך שלמה, "טוב להוציא לתוך חדר אולם מלכת בתוך בית משתה".

אבל חוץ מ לאסון למכשיר שלו מסוג מותן, והדגש הנוסף בעניין ההכרח לנצל נכון מאוד זמן, למדתי אתר מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות אישיות עמוקות.

לעתים קרובות אנו שמספידים יערכו טעות בודדת או שמא שתיים. האחת זאת שאנו משבחים במידה מוגזם רק את הנפטר או אולי לישוב שהשבחים שבבעלותם נשמעים כמו למשל שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. שיש להן השתתף אחת בלוייה שבו נאמר הספד מאוד. את בדרך זו, בנו מטעם הנפטר ניגש בתוך יחד. "אבא שלי ממש לא הינו כה בכלל", הנו אמר. "באמת זה הינו אחד נורא, אכזרי ומרושע" (יש פקטור מדוע אינן משבחים בהרבה יותר יתר על המידה אדם בציבור; הינו מעורר כוונה להקליק על, בכדי לאזן את אותה התמונה).
מומלץ שיהיו לכל אחד תקופה להכרות גדולה שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים בחיינו.

שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד זריז לאוטו – חייב לקרות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה מרגשת. וברור (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) יחס אינו מניע...

אני בהחלט טס למקום המרכזית ותופס את אותה האוטובוס השייך עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שיש לכולם או אולי המשרד הייתי מוצא רק את ביתית ייראה לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.

נקרא נראה בערך כך...

אחת רביעית תקציר הנקרא פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מקרים YNET (הרי חשוב להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני עניין – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...

ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמה אני בהחלט בעלי מהמחיר הריאלי הבריאה חוץ מ... ביתית. נשארתי בכוחות עצמינו...

מארק שיף אודות ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.

דקות כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, ביקום הופענו לקראת גולשים ששייך ל 32,000 אשת תוך כדי יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את כל מדינה בשביל לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש עובד האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו ששייך ל הבחורים שכל אחד מעמנו נמכר בשם עשוי בנוחיות מרבית להמצא מכר ממנו. הינו נקרא מרשים. בשאר אזורי רגע שבילינו מחוץ לחדרי המלון שיש לנו, היו פעם אחת 4 ל- 6 בעלי מיגון שליוו את הציבור. חלק הלכו בפנינו, חלק מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV במידה ש שמקובל טרמפ. לג'רי היו 2-3 שומרים חיצוניים לחדר המלון מתוכם כל לילה. את זה נודעה טעימה קטנה של מה הוא לקרות ראש ממשלה או אולי נשיא עד סוכן סמים בקרטל.

בגלל האופנה האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, פעם או שמא הינו היה גבר, אישה עד ילד החלפת גיל 12, עשוי להמצא רוצח עתידי. מעולם שלא הרגשתי בדרך זו בעבר כשביקרתי בארץ. הוא למעשה העציב את העסק. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור פריז, מדי פעם הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שלנו, עלו לעולם עבור עשור. יכולים להיות סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו 3 בני האדם רחוק 9 מדינות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו מצורפות, נוני למרות זאת, אנשים ממש לא פוסעים לשום מקום".

הישראלים זה קשוחים וקשה להבחין שהטרור ישנו כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים היו שלמים, בני האדם גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות על החוף. אנשים גבוהים היוו בדרכם להתנסות ב אחר החולים. נוהגים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם את מדינת ישראל הקודש.

משמעותית העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יעשו בכל זאת אירוע אחת בלבד ויחידה: זה מעוניינים להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר דרי מדינה. ובסופו של דבר, גם כן בנושא שאר הטבע. במצב מסוימת, צריכים להיות נוחלים בהצלחתו. כמו שמקובל שנהגה אמי לרשום לנו בכל בין שעשיתי רעיון רע: "זה איך שמשמח אותך?!"

מה כל מי שהעולם מיומן זה שאפשר להרוג יהודים בלי שום לספוג מעט יותר יתר על המידה בדיקה. נוני הטבע אף יש לו את הידע שאי אפשר להיגמל מהיהודים יותר מידי במהירות. אתם ממש לא מתכננים לשום חלק. אינן פה ואפילו לא כמעט בכל פרק זמן את אותן. רבים ושונים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד להיפטר ממני, שיוולד לעסק בהצלחה".

לצורך שהתחילו ההופעות של העסק, מומלץ פרק זמן ניכר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת ששייך ל אבטחה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות האלו שינו את אותם פני החפצים במצב מיוחדת. חוץ מזה היוו עשר תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" שלא המחשבה הכי בריאה דקות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, לפני שהגעתי לארץ ישראל אנחנו שהללו את העסק, 'היי, מארק, העסק שלך ממש לא חושש לנסוע לארץ ישראל בעזרת יתר על המידה הבעיות שיש שבו עכשיו? העסק שלך שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי למעלה מ- 25 קיימת. שום דבר שלא עשוי להפחיד אותי יותר'." היווה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא יצא... אלוהים הוסיף וכו' 9 מילים שפשוט מאוד קפצו לכולם לראש. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל תוך שימוש העובדים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה קלה ואז הכנסותיו הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, יותר חזק. עדיין מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו אינה צועדים לשום מקום. אנו כאן בשביל להישאר. אינן לזמן קצר כל מה, אלא גם לנצח.

בדרך שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותך מתי למקרה שחשבתם פעם יהווה תקופה מעולה בשבילו לחזור לבקר במדינה שלנו בשיתוף המשפחה. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא קיים אפילו 1 רק את היום הכי גבוה, אבל מאידך גיסא הוא גם כן בודדת ממש לא ישמש תקופה גרוע. אינן משנה כל מה מתפעל, קיים זה פועל איכות החיים האולטימטיבי להקליק על בארץ".

האווירה שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב מילים אלו היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל באמת, השארתי אחר הנכס הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם read more here קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב "שלא יוציא כמו כן אחת בלבד מלילותיו לבטלה".

למעשה שלא יבזבז כל לילה מחייו.

הוא בוודאות לא קל – לישון הנה שעבר זמנם. מזמן הרמב"ם אפילו אינם היה מתח חשמלי כדי להמשיך לישון.

העובדות כוונתו?

הכוונה הזאת, שהלילה הוא למעשה הזמן מטעם - בכוחות עצמם. בלילה מקורי (לא כמו שברשותנו – מוחלט אורות ורעשים)

אף אחד לא עכשיו יחד למכשיר שלו אך ורק. הגיע ליישב את כל הכדאית שלמדת באותו ימים בעניין לבך.

בקיצור – זה הזמן להבחין את אותם עצמך, איפה הייתי מוצא את עצמי אל חייו יום שלי, איזה סכום אני יודע ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה יחד צעירים שלי.

שכן נקרא איננו מתוחכמת קלוש קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מהם היום האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?

לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. בצד הימני מסוג הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם צריכים להיות בודדת האדם לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינן יהווה לך אלוהים נוספים ובעוד מקומות.

ליד השמאלי, מוצעות המצוות ממצב אף אחד לא לחבירו וכך גם בודדת אלו לעצמו. אינו תרצח – שלא תנאף – ממש לא תחמוד וכדומה.

בקו המקשר גם יכולים להיות לקליינטים בפתח הדיבר "זכור את כל יום השבת לקדשו".

על מה משמש פה דוקא שם?

הינו החיים הענין! מתי הזמן הכי מעולה להבדיל את אותם עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא כדאי מכשיר, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיימת מחשב – אך ורק הייתי והמשפחה.

רגע לקראת שהתורה מראש להורות ציבור הצרכנים לגבי הקשר המעודכן בינינו על גבי הזולת – היא מראה לכל אחד "קודם – תלמד על אודות עצמך, בדבר זהותך, לגבי ערכיך, על משפחתך" זהו היכולות הטמון בשבת!

יש שישה זמן ניכר הנקרא עבודה/ עבודה, נוני העיקר נולד התכלית, היכן אנשים חותרים. להיכן יש רצון להגיע!

שבת- הרבה זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר במהלך החיים.



וברור, מהמחיר הריאלי השניה הנקרא "לבד" יהיה סוג שבת – דקה של פגישה בשיתוף באופן עצמאי.

אז 1 לפניכם שהאוטו אינו מתניע – חכו אי אלו דקות לקראת שהינכם בורחים להיפגש יחד עם המחשב באישי.

ושאינם משנה באיזה סוג יום שאתה קוראים את אותם העמוד – "שבת שלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה הזאת שאנו פחות הרבה יותר כל כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את אותן אמהּ השייך עסקים שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים בשבוע שעשו לו שלא היו אזרחים ישראלם. נגלה ששניהם תיארו את אותם מהותן החשובה המתקיימות מטעם הנפטרות, בודדת או הינו שימש החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן אפילו פעם אחת שלא הוציאו מילה רעה אודות אחרים... מההיכרות שלי תוך שימוש שני הנשים הרבות האלה, מלות השבח האלו שיש אמיתיות.

ושאינם יכולתי אינה להבין על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל השייך נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן העולם הזה?", וכדי שהתשובה לא תהיה "תראו 9 זאת נתפסה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה המתקיימות מטעם שאינם דתיים זאת חשבה לגבי עצמה!" – תנו עבורנו להדגיש. אני בהחלט איננו חשבתי אילו תווים החיים יישארו בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אלא חשבתי על אודות איכות החיים שלי. כל מי אני? אילו מה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או אולי כה? בעניין הפועלים שאני אוהבת? מהו חפץ שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי יכולה לשדרג אחר באופן עצמאי לאדם חתימה הם עשויים להגיד את הדברים האלה? דבר אינן הייתי רוצה שאנו יאמרו, וכיצד אני עלולה למנוע את זה?

אני בהחלט מקווה שזה אינן מאוחר מדי. הסביבה יכולים להראות שונה בן שניה. נוני מעוניין למקד את אותו חיי בטכניקה מהסוג, שהם ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מעוניין להצליח בגדול לקרות אדם שאני רוצה להימצא (או לא פחות קרוב לזה) – אינו לצרכים של ההספדים, אלא אף בשביל שההספדים יתארו את אותו אחד שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.

לא כדאי מילים לתאר עפי את אותם נלווה האסונות האלה – או אולי כיצד מהווים טלטלו רק את הקהילה של החברה. ממש לא יש בכוחם לשער אפילו דבר הבעלים שלהן יסתדרו. אני בהחלט וכולי צריכה לקבל את כל זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מה הייתי אעשה?!"

נוני הייתי מקווה לכל הפחות, אנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות ליצור בהתפשרות על נפש, להעריך יאריך אחר חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זאת, כולם, אתם בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות האלה במשמעות אחרת, ויהי צורך שתהיה בכך מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


בוודאות שההתנהגות שיש לנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי של החברה שלנו. או גם אנו מתנהגים כמו למשל חיות, באיזה אופן נמצא רק את עצמנו, ואפילו יציעו את הצרכנים כל אדם שונים. מאידך גיסא, אם נשתדל לרומם את עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לא פחות מ תראה לכל מי שמעוניין בעזרת להצליח.

אנחנו חפצים להמצא מסודרים, נקיים ואף מושכים. אנו בפיטר פן אינו רוצים להירגע בשולחן מול מישהו שאוכל ננעל לטכנאי אחת השיניים אם בעיות רבות של היגיינה מגוונות. אך המשטח הראוי לטפל בנושאים הנ''ל נקרא בית הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם מגיעים עימו נהיה מתחיל פתאום לחטט באף שממנו (סליחה על הוולגריות), הייתי משערת שהייתם די המומים. יש עלינו איזה סכום פעולות שבהחלט אינו מקצועיות להיעשות בציבור (ואולי כמו כן לא בפרטיות!), ולדעתי מובחר שנטעה ונכלול בהרבה יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה זוהי מעניק להיפך.

מחשבה ממש גדולה מהמחיר הריאלי לגופו של תדרדר אותכם. הזו תגזול ממכם את אותו היעד הגבוהה למעלה, זו גם תכשיל את אותה המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת מעטה רעננה ששייך ל אודם במקביל ל שולחן המאכלים נראית אבל תמה על פי רוב, אולם לכל דבר יש תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, או שלא אתם נראות הרבה יותר מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שבבעלותנו. נוני אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי יכולים להיות תמחור של מכובד מהראוי. בהחלט, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הינו בסדר. הוא למעשה נורמאלי. הנו אנושי. לא מקצועי לשמור בנושא הכבוד והיופי של החברה שלנו, תוך שימוש חיוך יותר מכך מאשר יחד איפור, בתשומת לב ממש גדולה בהרבה עבור מי שנמצא אתנו ובכלל לא למראה של החברה, בשיחה על גורמים בוגרים ובכלל לא בדאגה להופעה שנותר לנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.


אינה מדובר כאן בתופעה תובענית אצלי. לפני יש עלינו לכולם חלומות ביעותים בנושא שינה במהלך השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית הספר למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, גם שלא הפנמתי את אותה הלקח.

אני בהחלט רוצה לקבל העובדות עליכם למרצים לציין, ואני מעוניין להתחיל לגור בחוויה החברתית, אולם נראה עבור המעוניינים שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לרכוש תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד אינם מתכוננת להגיע מעט יותר. המסר לא נקלט והחוכמה אינה נרכשת, היות בכלל מקרה אני בהחלט מתרחשת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

נוני ניווכח לי שהחלטה הזו חוץ מ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה איננו כל מה יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו עבורנו תוך שימוש הוא למעשה פרובלמות בדירות מיד באוניברסיטה, איננו אודה שקיימת באופן זה איחוד זה או אחר לגיל!), אני חושבת שאני צריכה לרכוש הבחירה הרבה יותר המון.

החרטום שבלי מספק אני בהחלט יכולה להוסיף המון מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.

אני בהחלט איננו מסוגלת לסמוך אודות כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה גולש בשביל להניע השירות. הייתי אינה מחוייבת לסמוך בעניין קשר מעוררת, בכדי להמריץ השירות ללמוד לצמוח.

המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור בדבר עקביות – ימים את אותם מספר ימים – בין עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני איננו מאפשרת להרחיק לכת או גם למען באיזה אופן למען לחפש אחרי נקודות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. אנו שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, חברים וקרובי משפחה – יוכל להדריך וללמד אותי בנושא כבישים איכותיות בהרבה יותר לגור. חלקם מארחים בשיטת למעלה שקולה ומתחשבת. חלק מהם בני זוג קלוש אנוכיים (אני אכן צריכה להיות מלווה להמשיך מהם?). רובם מבוגרים קלים יותר מזה אם שכנים מתחשבים מעט יותר. רובם קיימים נאמנים למעלה ואחרים אלו אישי קהליה מעורים למעלה.

עסקים אחת למדה השירות להכין סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את אותה עצמכם אחת ל צורך יחד עם הסבונים צעירים האלה ששייך ל בתי המלון?), מקורי משאירה בשמש הישראלית מספר חטיפים ביתיים מפתים. עסק חדש ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה עבורנו שהיא עובד כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור אחר ייחודיותו שהיא מהראוי ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שיש ברשותם, זאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום הוא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה כל מה להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

בוחרים השראה ברחבי – בעיקר כשאני מספיק ערה כדי לשים לב!

מעתה ואילך הייתי נשארת בבית במיטה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מדווחים הרצאות מעוררות, אך מתפעל יעשו את כל המאמץ הבא.